הביטוי איזון בין עבודה לחיים תמיד נשמע לי מוזר. זה כאילו שכולנו צריכים לשאוף ליצירת איזשהו איזון מושלם בין הקריירה לבין החיים האישיים שלנו. אבל האמת? זה פשוט לא ריאלי. אף אחד לא מצליח בזה, וזה גם לא משהו שכדאי לרוץ אחריו.
במקום לנסות לאזן את הכל, עדיף לדעת יש סדרי עדיפויות שמשתנים. לפעמים העבודה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות, ולפעמים החיים האישיים תופסים את המקום הראשון. הניסיון לרדוף אחרי "איזון" מוחלט כל הזמן לדעתי לא מציאותי כי בחיים האמיתיים, העדיפויות שלנו משתנות כל הזמן.
הסוד הוא להבין מתי לעצור, לשים את העבודה בצד, ולהתמקד במה שבאמת חשוב ברגע הנוכחי. יש ימים שבהם ברור שהמשפחה קודמת – כשהילד חולה, למשל, העבודה פשוט תחכה. ביום אחר, אם יש לך מצגת חשובה בעבודה, ייתכן שהעבודה תצטרך לקבל את כל תשומת הלב. לא צריך לחתור לאיזון יומי מושלם, אלא לאיזון שמחזיק לאורך זמן ומרגיש נכון עבורך.
הגישה הזו גם משחררת מתחושות האשמה שמלוות אותנו לעיתים. כשאנחנו מתעדפים נכון, אנחנו קובעים לעצמנו מטרות ריאליות ונשארים כנים עם עצמנו, מה שעוזר להתמודד עם השינויים שמביאים איתם החיים.
אז איך מוצאים את סדרי העדיפויות הנכונים? במיוחד כשהסביבה הטכנולוגית תובענית וכמעט תמיד יש מה לעשות. אם לא מחליטים מראש מה הגבולות שלך, העבודה משתלטת על החיים. זה קל להזניח את עצמך או את המשפחה שלך כשהעבודה דורשת את תשומת הלב שלך בכל רגע.
לתפיסתי אפשר לדמיין את זה כמו תפריט לארוחה. לא צריך לבחור הכל, אלא את מה שמתאים לך ביותר באותה ארוחה = תקופה. הנה כמה אפשרויות:
שעות עבודה מוגדרות: קבעו מתי העסק סגור לגמרי ואתם לא זמינים בנוגע לעבודה. זה יכול להיות החל משעה מסויימת ויכול להיות בימים מסויימים אבל הזמן הזה צריך להיות קדוש. בלי פגישות ובלי אימיילים. כמובן שלפעמים יש יוצאים מהכלל, אבל רוב הזמן אני נאמן לזה, וזה מה ששומר עלי מאוזן.
זמן להתאווררות ופעילות גופנית: שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית שלך. הליכה ריצה חדר כושר, או כל פעילות אחרת שממלאת אותך ותעזור לטעון מצברים ולהישאר מרוכזים יותר לאורך שעות העבודה.
הפסקות צהריים: חלק מהאנשים מוצאים שהפסקת צהריים נותנת להם את הזמן להתרענן ולהמשיך את היום באנרגיה מחודשת. אני, לעומת זאת, נוטה לאכול ליד שולחן העבודה שלי, אבל זה משהו שכדאי לשקול אם זה עוזר לך להתנתק לרגע.
זמן משפחה: קחו את הזמן להיות עם המשפחה. זה לא מותרות, אלא צורך אמיתי. לדוגמה, איסוף הילדים מבית הספר או הקדשת זמן יומי לזוגיות זה יעיל וגם מכניס פרופורציות נכונות יותר לחיים.
אם יש לך רעיון נוסף שעלה לך לראש בזמן שקראת, תאמץ אותו! הגבולות הם אישיים, ומה שחשוב זה להבין מה באמת חשוב לך ולהגן על זה.
ושוב חשוב לזכור שסדרי העדיפויות משתנים בהתאם לשלבי החיים. בתחילת הקריירה, למשל, זה טבעי שהעבודה תתפוס מקום מרכזי, ואולי אפילו תעדיפו אותה על פני כל השאר וזה עדיין נחשב איזון בין העבודה לחיים. אבל כשהחיים מתקדמים, סדרי העדיפויות משתנים. המשפחה, התחביבים, ואפילו הבריאות האישית הופכים לחשובים יותר.
זה לא אומר שהקריירה צריכה לסבול, אלא פשוט שצריך לתעדף בצורה חכמה יותר. הזמן שיש לך לצורך העבודה אולי יקטן, אבל אפשר ללמוד להפיק ממנו את המקסימום, וזה גם חלק מהתהליך.
בסופו של דבר, סדר עדיפויות בין עבודה לחיים לא אומר איזון מושלם, אלא קבלת החלטות נכונות שמבוססות על מה חשוב לך עכשיו. תתחילו בצעדים קטנים – תבחרו איזור או שניים שבהם תוכלו להציב את הגבול, ותראו איך זה עושה את כל ההבדל בחיים שלך, בעבודה ובבית.
