איש אחד יצא למסע בהרים, ובמהלך הדרך הוא מצא תיבה כבדה אך מלאה באוצרות – זהב, כסף ואבנים יקרות. הוא ידע שהתיבה הזו יכולה לשנות את חייו, אז הוא הרים אותה והמשיך בדרכו, מתמודד עם המשקל הרב ועם השטח הקשה.
בהתחלה, המחשבה על התיבה עזרה. היא הזכירה לו למה הוא במסע הזה ונתנה לו מוטיבציה להמשיך. אבל ככל שהשביל נהיה תלול יותר, המשקל של התיבה התחיל להכביד עליו. כל צעד הרגיש כמו מאבק. לבסוף, הוא הגיע לנקודת עצירה, תשוש ומיואש.
באישון לילה, הוא פתח את התיבה כדי לבדוק אם באמת שווה להמשיך ולסחוב אותה. להפתעתו, חלק מהאוצרות שבתיבה הפכו חסרי ערך – חלקם נשברו, חלקם התבלו, ואחרים כבר לא היו שימושיים במסע שלו. הוא הבין שבזמן שסחב את התיבה, הוא החזיק גם דברים שכבר לא שירתו אותו.
בבוקר, האיש קם והחליט להשאיר מאחוריו את מה שלא נחוץ. הוא שמר רק את מה שיכול לעזור לו להמשיך במסע, והשאיר את שאר הדברים בצד הדרך.
בעסקים, כמו במסע, אנחנו לעיתים אוספים "תיבות" – רעיונות, כלים, הרגלים או אפילו שותפויות – שחשובים לנו בנקודה מסוימת. אבל ככל שהדרך מתקדמת, חלק מהם כבר לא רלוונטיים. להחזיק בהם יכול להאט אותנו ולמנוע מאיתנו להגיע לפסגות הגבוהות ביותר.
שאלו את עצמכם:
האם אני מחזיק בכלים ישנים שלא מתאימים לעולם החדש?
האם יש שיטות עבודה שהיו נכונות בעבר אבל היום פוגעות בצמיחה שלי?
האם אני מוכן להשאיר מאחור את מה שכבר לא מועיל כדי לפנות מקום להזדמנויות חדשות?
היכולת לשחרר היא מיומנות. שחרור לא אומר לוותר, אלא לפנות מקום להתקדמות.
קרדיט תמונה chatgpt
