בשנת 1493, כשחזר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש התכנסו סביבו כמה אצילים ספרדים לארוחת ערב חגיגית.
אבל במקום לשבח אותו, הם הרימו גבה:
"מה אתה מתלהב?" אמר אחד מהם. "כל אחד יכול להפליג מערבה ולגלות יבשת. פשוט במקרה אתה היית זה שהגעת ראשון".
קולומבוס לא התרגש. הוא לקח ביצה קשה מהשולחן, חייך ואמר:
"אם תעמידו את הביצה על הקצה, אני מוותר על הקרדיט."
כולם ניסו. והביצה כמובן לא עמדה.
קולומבוס דפק מעט עם הביצה על השולחן, שבר מעט את הקליפה – והעמיד את הביצה
ואז אמר בשקט:
"זה בהחלט פשוט – אחרי שמישהו הראה איך עושים את זה."
זו בדיוק הנקודה.
הדברים שנראים הכי ברורים ו'מובנים מאליהם' – הם כאלה רק אחרי שמישהו פרץ את הדרך.
חדשנות אמיתית לעולם לא מתקבלת במחיאות כפיים בהתחלה.
מי שמערער על הנחות היסוד, מי שמעז לשבור מוסכמות – כמעט תמיד חוטף צחוק, זלזול או אדישות.
תשאלו את מייסדי Airbnb, שהציעו לעולם רעיון שנשמע אז אבסורדי: "תנו לזרים לישון אצלכם בבית".
או את אפל, שהעזה להוציא סמארטפון בלי מקלדת.
המהפכות הגדולות של העשור האחרון התחילו בדיוק ככה – כרעיון שנראה "משוגע".
ועדיין – מישהו האמין בו מספיק כדי להמשיך.
תסתכלו רגע על האפליקציה, השירות או הרעיון שמתחבא לכם בטיוטות.
האם הוא מרגיש "ברור" לכם – אבל "לא הגיוני" לאחרים?
יכול להיות שזה דווקא סימן מצוין. חשבת על זה קודם.
