הקצב בעולם בהאצה, הדרך הבטוחה ביותר להישאר מאחור היא להיתפס להרגלים ישנים ולדפוסי חשיבה קבועים. משפט כמו "ככה אנחנו עושים דברים" נשמע אולי תמים, אבל הוא מסמן קיפאון. הוא עוצר חדשנות, חונק יוזמה, ומונע מאיתנו לזהות הזדמנויות.
דווקא עכשיו, חשוב יותר מתמיד לאסוף נתונים, להתבונן בהם בעיניים רעננות, להפעיל שיקול דעת ולשאול שאלות: למה אנחנו עושים את זה כך? האם זו באמת הדרך היעילה ביותר? האם התנאים לא השתנו?
עלינו לפתח הרגל של חשיבה ביקורתית, כזו שלא מקבלת הנחות יסוד כמובנות מאליהן. כל שינוי בסביבה – בין אם מדובר בטכנולוגיה חדשה, בצרכים של הלקוחות או בתנודות השוק – מחייב אותנו לחשוב מחדש.
זה לא אומר לשבור הכול כל הזמן, אלא לדעת מתי לעצור ולבחון מחדש. מתי לשחרר דפוסים שהיו נכונים לזמנם, אך כעת הם פשוט אינם משרתים אותנו עוד.
פתיחות מחשבתית היא לא רק תכונה – היא כלי עבודה. היא מאפשרת לנו לנווט בעולם משתנה מתוך רוגע, בהירות ורציונליות. ככל שהעולם הופך מורכב ודינמי יותר, כך היא הופכת לנכס של ממש.
